תרומות
בוא להיות שותף

חדש!
תרומה קבועה באמצעות הוראת קבע - מהיר וקל!

הפרוייקטים שלנו

הרשמה

תנועת    כנפיים של קרמבו מזמינה    אתכם    להירשם לפעילות שנתית,  עשירה ומגוונת,  לחונכים  וחניכים כאחד

דרושים

הטבות ומידע למשפחות

מודל לשילוב – מתפיסה חינוכית לגישה מקצועית

הכירו את הפעילים

 
 
 "אחינועם תמיד הייתה רגישה לרעש. כמשפחה דתייה, כל שישי בערב היינו מתכנסים סביב שולחן השבת ושרים שירי שבת. אחינועם הייתהמכסה את האוזניים בידיה, אז בסוף הפסקנו את שירת ערב שבת – עד שאחינועם הצטרפה לכנפיים של קרמבו. בכנפיים של קרמבו הרעש לא מפריע לה, והיא מצטרפת למוראלים ולשירה. לכן, היום אנחנו מתחילים את סעודת השבת בשירה משותפת של המוראלים של כנפיים של קרמבו. יש קסם במקום הזה, בכנפיים של קרמבו, שאני לא יכול לבטא במילים.
 
אחינועם סוף סוף מרגישה שהיא שייכת. אנחנו מלאי יראה על השינוי שחל בבת שלנו. היא אוהבת, כולנו אוהבים, את מה שניתן להגדיר כאווירה המיוחדת של כנפיים של קרמבו.
 
כשהבת שלנו אובחנה, פנינו
לכל מיני מומחים ופרופסורים שיעבדו איתה. שום דבר לא עבד עד שהיא הצטרפה לכנפיים של קרמבו. הנוער של כנפיים של קרמבו הצליח במקום שבו כל המומחים לא הצליחו.
 
אחינועם לא מדברת, ואין לה דרכים רבות לתקשר. פעם היא הייתה מאוד פאסיבית וישנה רוב היום. אבל כאשר הגיעה לכנפיים של קרמבו - בפעם הראשונה היא הייתה כל כך שמחה וכל כך ערנית – היא פשוט פרחה. בדרך כלל אחינועם לא אוהבת מוסיקה, אז אנחנו לא מקשיבים למוסיקה בבית. אבל בכנפיים של קרמבו היא נשארת ערה כאשר יש מסיבות או קונצרטים – כמו מסיבת פורים לדוגמא. היא אוהבת את זה.
 
אני לא מבין איך זה קורה ולא יכול להסביר את זה. יש כזו אווירה נהדרת בסניף, ובני הנוער מגיעים עם כל כך הרבה אנרגיה חיובית ואהבה.
 
הרבה ילדים כמו אחינועם לא יוצאים מהבית, אבל לכנפיים של קרמבו הם כן יוצאים. ובמקרה של אחינועם – היא מחכה לזה כל השבוע.
 
לפני כנפיים של קרמבו,  לא הצלחנו למצוא לאחינועם תנועת נוער מתאימה. ניסינו, אבל המוגבלות שלה קשה מידי – והם לא ידעו איך לשלב אותה. בכנפיים של קרמבו זה שונה. כאן כולם יכולים להיות חלק, וכולם נאהבים – ואחינועם מרגישה את זה."
 
-אוריאל, אבא של אחינועם, חניכה בסניף נתניה ואחד ממקימי הסניף
 
_____________________________________________________________________________________________
 
 
שחר חניכה בסניף נתניה של כנפיים של קרמבו בשנתיים האחרונות. רק שבוע לפני בת המצווה שלה, חייה התהפכו לגמרי כאשר פגע בה נהג שיכור. חמש שנים מאוחר יותר היא הצטרפה לכנפיים של קרמבו, וסוף סוף בגיל 17, היא יכלה לחגוג את בת המצווה יחד עם משפחתה וחברים חדשים.
 
כששאלנו את שחר מה היא הכי אוהבת בכנפיים של קרמבו, היא כתבה על לוח התקשורת שלה "החברים שלי והחונכים, כי הם יפים ונחמדים." מאוחר יותר היא המשיכה וכתבה "בלי המוראלים והשירים זה לא היה אותו דבר, זה לא היה טוב באותה מידה".
 
נועה, אחת החונכות של שחר, הצטרפה לכנפיים של קרמבו רק לפני חודשיים, ואומרת שהיא כבר מרגישה בבית. היא מוסיפה "אני מאמינה שכנפיים של קרמבו מראה איך הדור הבא הולך להיות. אנחנו לומדים לאהוב אחד את השני – ולא משנה מה ההבדלים בינינו".
 
-שחר, בת 20, חניכה בסניף נתניה
 
 _____________________________________________________________________________________________
 
 
"אני אוהבת לעבוד עם ילדים ואין אתגר יותר גדול מאשר כנפיים של קרמבו. אני לחלוטין מאמינה שאנחנו יכולים ליצור שינוי בחיי הילדים האלו.
 
תמיד רציתי לעבוד עם נוער, וכאן יש לי הזדמנות הרבה יותר מאתגרת וגם הרבה יותר מתגמלת. זה נוגע בכל תחומי חייך. אני חוזרת הביתה אחרי הפעילות השבועית גם מותשת וגם עם מלא מרץ. זה כמעט בלתי ניתן להסבר, אבל כשאני רואה את ההתקדמות של החניכים, את מידת ההתלהבות והמעורבות של החונכים – אני יודעת שאני עושה משהו משמעותי שיישאר איתי לנצח".
 
-ספיר בן דיין, רכזת בוגרת סניף נתניה
 
 
_____________________________________________________________________________________________
 
 
 
שלום, שמי זיו צברי. אני אוהבת לרכב על סוסים, לקרוא ולכתוב. אני נציגה במועצת הנוער של האגודה לסוכרת נעורים, לוקחת חלק בפרויקט חברתי לילדים עם צרכים מיוחדים, מדריכת של"ח צעירה ופעילה בתנועת הנוער ´כנפיים של קרמבו´.
 
אני מאובחנת כבר 8 שנים בסוכרת נעורים, אני צליאקית (רגישה לגלוטן) ונולדתי כבדת שמיעה. כבר מגיל צעיר דאגו להתייחס אליי כילדה רגילה בכל מישור, בכל דרך בה פניתי ובמסגרות בהן שובצתי, אפשרו לי לנהל את חיי בלי מגבלות, רק בדרך קצת שונה מאחרים. ההתמודדות היא לא קלה, היא תלויה בהרבה כוח רצון, אופטימיות וגם רגעי משבר שלומדים להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה.
 
לפני שנתיים, בכיתה י´, הגשמתי את חלומי והצטרפתי לתנועת הנוער לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים – ´כנפיים של קרמבו´. מהרגע הראשון שהגעתי לסניף הבנתי שכאן אני נשארת. חנכתי את שיילי, ילדה מתוקה בת 8 עם עיכוב התפתחותי מוגבר שמתניידת בכיסא גלגלים. שיילי לא דיברה, אבל כבר בפגישה הראשונה שלנו ואפילו שלא דיברנו, הרגשתי שזו אהבה ממבט ראשון. בהמשך למדתי לתקשר איתה ולהכיר אותה יותר, עד שהיא הפכה להיות החברה הכי טובה שלי גם מעבר לשעות הפעילות של התנועה. הכנו ביחד ארוחות ערב משותפות ועשינו פיקניק בפארק. לא נתתי למגבלה שלה להפריע לחייה, בדיוק כמו שלא נתתי למגבלה שלי להפריע לחיי.
 
בשבילי ובשביל שיילי, לבזכות כנפיים של קרמבו עברתי תהליך עצמי משמעותי, צמחתי, התפתחתי, התבגרתי. למדתי והכרתי את עצמי מחדש. בכנפיים של קרמבו הבנתי שאני רוצה להילחם בכל יום בחיי על מנת לשמור על עצמי , בדיוק כמו שיילי, ואם לרגע אחד אוותר אני עלולה לסכן את חיי. למדתי להסתכל על העולם באופטימיות. האבחנות שהפריעו לניהול סדר היום שלי הפכו להיות חלק מהשגרה שלי ומלוות דרך בפני עצמם. זו הייתה השנה המדהימה בחיי ,שנה מלאה בסיפוק אהבה והגשמה.הגיע ביום שני לפעולה זה להיכנס לממלכה. ממלכת קרמבו הקסומה שבה מתנתקים מהכול. מתנתקים משנאת החינם וההרס שאנו מתוודעים אליהם בכל בוקר למשמע עוד כתבה על רצח ופיגוע, מתנתקים מהאפליה ומהגזענות ונכנסים למקום שבו אוהבים ומקבלים אחד את שני לא משנה מאין הוא בא. כשאני בפעולה של קרמבו אני מרגישה ויודעת שיש לנו כוח בידיים לצבוע את העולם בצבעים יפים יותר. להשפיע, לשנות ולהפוך את העולם למקום טוב יותר. לממש את החזון "יוצרים יחד מקום ומשמעות לכל אדם".
 
 השנה אני מתחילה את השנה השלישית שלי בתנועה בתפקיד מרכזת סניף. כשאני מספרת על הסיפור האישי שלי לאנשים הם שואלים אותי איך אני מצליחה "לעמוד" בתפקיד הגדול הזה של ניהול סניף מ-א´ עד ת´?  אני עונה להם מהלב את התשובה הפשוטה ביותר - בכל פעולה אני חושבת על משמעות המילה "לחיות". בשביל לחיות באמת, צריך להעריך את הדברים הקטנים ביותר. לעשות בדיקה, לקבל זריקה, ללכת בכוחות עצמך, לחייך בבוקר. לכולנו זה נראה מובן מאליו, אבל בשבילי זו התחלה של דרך. הרי יש נתיבי בריחה אינסופיים, אבל אם נלחמים ולא מפסיקים לשאוף, אם מצליחים בדברים שמרכיבים את החיים והקיום היומיומי בין בדיקה לבדיקה זה ההישג הכי גדול והניצחון של רוח האדם.
 
- זיו צברי, מרכזת סניף קרית שמונה
_____________________________________________________________________________________________
 
 
שמי הגר פורת ,כבר שנתיים שאני ב´כנפיים של קרמבו´ וכבר שנתיים שכל יום שני (היום של הפעולה) א מתרגשת מחדש. השנה אני חונכת את אופק. 
 
כולם אומרים לי שאופק ואני ממש דומים, שהוא שמח כל פעם שהוא רואה אותי. אבל האמת היא ההפך- זאת אני ששמחה לפגוש אותו כל שני מחדש. זאת אני ששמחה כל שני מחדש לפגוש את כל יקיריי ולהפוך לאדם האנרגטי והנלהב שאני. 
 
אני לא חושבת שהם מבינים את רמות האהבה שהם מחדירים בי כל שבוע. 
 
לפני חודש ומעט אופק, החונכת הנפלאה שאיתנו- נויה, ואני שיחקנו בכדור.
 
אופק מעולם לא תפס או זרק כדור בקרמבו, ובכל זאת תמיד ניסינו לשחק איתו. בפעולה ההיא, אופק תפס וזרק כדור בפעם הראשונה. 
 
יש לנו אמרה בתנועה: "ההצלחות שבאמת משנות הן ההצלחות הקטנות". בפעולה ההיא משהו גדל אצלי- כמו שכל פעולה משהו גדל אצלי.  
 
משהו, רגש שחזק ממני, וחזק יותר מכולנו, רגש שקוראים לו אהבה.
- הגר פורת, חונכת בסניף קרית שמונה
 _____________________________________________________________________________________________
 
 
השנה שלושת ילדינו(כל ילדינו) הולכים כל יום שני לפעילות בסניף ´כנפיים של קרמבו´ בקרית שמונה ואנחנו מאושרים! 
 
בכל פעם שאני מביאה אותם לסניף אני חשה כל כך הרבה גאווה שהם כאן. 
כל ילד שלנו מצא את מקומו בתפקיד אחר וכל אחד מהם חוזר הביתה עם חיוך גדול! 
 
הראשון שהצטרף היה איתי הבכור שלנו בן 17 על הספקטור האוטיסטי. חיכינו שנתיים עד שהיה מקום, עד שהיו מדריכים. ומרגע שהצטרף לפני 3 שנים לא פספס אף יום של פעילות. 
 
לאורך השנים איתי זכה בחונכים, מדריכים וחברים שמקבלים אותו כפי שהוא. לאיתי יש מקום. השנה לאיתי שתי חונכות מופלאות- נועה ואלה ואין מילים לתאר את גדולתן. איתי מאוהב. 
 
בשנה הראשונה קיוויתי בליבי שגם עומר ויונתן יצטרפו ל´כנפיים של קרמבו´. דברנו על זה פעם פעמים בבית ואז שחררנו. ואז השנה הגיע הרגע לו חיכינו והם החליטו להצטרף גם הם לפעילות.
 
איתי פילס להם דרך לקרמבו. לדבר הגדול הזה. 
 
עומר בכיתה ט´ ולמרות העומס בו הוא נמצא בלימודים ופעילויות חברתיות נוספות, הוא החליט להצטרף ולהיות חונך. אני רואה את הצמיחה שלו. את החוסן, את הרכות. את המנהיג שגדל להיות בדרך השקטה שלו. 
 
יונתן בכיתה ז´ הצטרף לקבוצת ח"צ – חונכים צעירים.  הוא לומד על ערכי התנועה, נחשף לילדים חדשים עם ובלי צרכים מיוחדים, מתגבש ובונה את אישיותו. אין לי ספק שבשנה הבאה יהיה חונך נהדר. 
 
ואגלה לכם סוד קטן.. בפעם הראשונה מזה 17 שנים יש לי את הרגע הזה של בטחון ושלווה ללכת אחר הצהרים לבית קפה לדעת שכל ילדי במקום בטוח ולכתוב על זה... 
אני מוקירה תודה על המקום שיש לכל אחד מילדינו ב´כנפיים של קרמבו´. אני מוקירה תודה למדריכים,  לתומר ולעדי שמלווים את הילדים ועוטפים אותם היכן שצריך. 
 
לדעתי ´כנפיים של קרמבו´ זו תנועת נוער שצריכה להיות בכל העולם. 
 
- רותק´ה וחגי שפירא, אמא ואבא של איתי, עומר ויונתן
 
 
 
 
בניית אתרים Blacknet.co.il